eat    run    love

חיפוש

הצצה לקליניקה #2: חופשיה לרוץ





זה היה די מזמן. למעשה אני ממש זוכרת את התאריך, 30 באוגוסט, יום שישי האחרון של החופש הגדול, שעת צהריים מאוחרת, הוא ואני נכנסים לשוק צפון לקנות דברים טעימים לשבת.

כבר בכניסה אני קולטת אותה. בחורה יפה, בלונדינית, רזה כזאת עם ציצים גדולים ומרשימים, מחזיקה כוס יין ביד ומנפנפת בהתלהבות לאיש שאיתי. הוא מחייך אליה בשמחה ומתקדם במהירות לעברה.

כמו שאנחנו יודעות אצל גברים הכל פשוט. אשה יפה מראה התלהבות והם מייד מזדקפים בגאווה.

(בואו, אנחנו הרי יודעות לעשות להם את זה...)

בדרך אליה הוא לוחש לי שזאת רונית, שהוא מכיר אותה שנים כי היא פעילה מאד באיגוד הכדורסל, והיא עורכת דין מצליחה, שותפה באחד מהמשרדים הגדולים ואפילו גרה לידינו, ממש שכנה. הוא מדבר ואני מרגישה איך פרצוף מספר 7 של הקנאית המכוערת כמעט משתלט עלי אבל אז רונית מצביעה עלי ואומרת לו בנחישות, "אני רוצה אותה".

שנינו מסתכלים עליה במבט מבולבל אבל רונית לא ממצמצת לשניה. "אני עוקבת אחריך הרבה זמן, רואה תמונות יפות שלך בים, קוראת את הטקסטים שאת כותבת ויודעת שאת זאת שתצליחי לגרום לי להתחיל לרוץ" היא אומרת ומוסיפה " אני רוכבת על אופניים, אני שוחה, אבל עכשיו בא לי גם לרוץ... "

החלפנו מספרי טלפון וב 1.9 יצאנו לדרך.


התחלנו ממש מאפס.

בהתחלה כאבו לה הרגליים, היא לא הסתדרה עם הנשימות, הנעליים היו לה לא נוחות, היתה בעיה עם השעות, פעם היא איחרה, הרבה פעמים היא הקדימה, היא טסה הרבה לחו"ל, היא פספסה אימונים, היא רצתה גם לרדת במשקל ולא לוותר על כוס יין בערב, היא רצתה שאדבר ואסיח את דעתה בזמן הריצה אבל שהנושאים עליהם נדבר יהיו מעניינים…

היא התייעצה איתי על מלא דברים, היא שיתפה בהמון נושאים.

היא התמסרה.

זה עשוי להישמע לכם פשוט כי אני מסכמת את זה פה בחמש שורות אבל בפועל זה לא תמיד פשוט או במילים מדויקות יותר... זה לא פשוט בכלל.

המעבר הזה מלהיות זאת ששולטת ומנהלת, קובעת ומחליטה לזאת שמרגישה קושי, שלא קל לה, שצריכה לבקש עזרה ואפילו שלא תמיד היא מצליחה זה לא קל.





אני תמיד אומרת בפגישה הראשונה שלי עם כל אחת שבאה להתחיל איתי תהליך שאנחנו יוצאות יחד למסע אל מקום טוב יותר. אין לו תמיד שם וביטוי קונקרטי, זה יכול להיות מסע להגיע להיות פחות עשרה קילו או רצון לרוץ 10 קילומטר או להיות בזוגיות או לשחרר את מקום העבודה שנצמדנו אליו ולתת לעצמנו לעוף.

כל אחת מתארגנת לקראת "המסע" שלה כמו שהיא רגילה להתארגן. כל אחת בדרכה. יש את זאת שצריכה לדעת הכל מראש, זאת שקונה ומשיגה את כל מה שאולי היא תצטרך בדרך ויש גם את אלו שלא מביאות כלום וסומכות על המזל ושיהיה בסדר. כמו שאומר החתול לעליסה אם את לא יודעת לאן תגיעי זה לא ממש משנה באיזה דרך את הולכת.פשוט תצאי לדרך ותתמידי.


מאז אותו יום בשוק צפון כשפגשתי את רונית עברו 8 חודשים. רונית היא כבר מזמן חברה לא רק שלו אלא שלי.

היא רצה במצטבר כבר מאות קילומטרים (כולל חצי מרתון בתל אביב בפברואר השנה !!!) גם איתי ובעיקר עם עצמה.

הבוקר צילמתי אותה מאחור רצה עם בני פורמן הכלב שלה.

חוצמזה אני גם ממש אוהבת אותה. ככה זה 💖

235 צפיות
  • YouTube Social  Icon
  • עידית תמיר בפייסבוק

טלפון: 054-5251718

אימייל: diti.tamir@gmail.com